פסק-דין בתיק ת"א 37736-01-11

1.         תביעה בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים התשס"א 2000, (להלן:"החוק"), שהגישו התובעים נתנאל כשרי ואבי גל חזן כנגד הנתבעים קיי יזמנות אומנות הבילוי והפנאי בע"מ, ישראלי אהוד, יניב פדלון ושי לגזיאל, על סך 100,000 ש"ח.

2.         טענות התובעים:

בליל שישי  14.5.10  בסביבות השעה 23.00, הגיעו התובעים עם בנות זוגם וחברה נוספת למועדון הקינזי (להלן:"המועדון") אשר נתבעת מס' 1 מפעילה אותו ונתבעים מס' 2-4 הינם בעליו ו/או מנהליו.

3.         כאשר הגיעו לכניסה נכנסו הנשים בעוד הגברים נותרו להמתין בחוץ. באותו זמן הותרה כניסת אחרים אולם כניסת התובעים לא הותרה. לאחר המתנה ממושכת הודיעה המארחת  שהכניסה הינה למוזמנים בלבד או למי שקיבל מסרון במכשיר הסלולרי. התובעים הסבירו שבנות זוגם נכנסו למועדון וכי הוזמנו באמצעות הזמנה בפייס בוק (ההזמנה שנשלחה צורפה כנספח א' לתביעה).  למרות המתנה ארוכה של כשעתיים הודיעו התובעים לבנות זוגם לצאת ועזבו המקום. לטענת התובעים הנתבעים בהתנהגותם הפרו הוראות החוק האוסר על אפליה כן פעלו בניגוד לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו.

4.         טענות הנתבעים:

התובע מס' 2 נהג לבלות דרך קבע במועדון.

באותו יום היה במקום אירוע מיוחד של פתיחת מרפסת. בשל חשש מלחץ בכניסת קהל נערכה הפרדה של כניסת נשים וגברים למועדון בשל חשש שבנות יירמסו במהלך הכניסה. ההפרדה נעשתה לזמן מוגבל משעה 22.30 .

שבועיים טרם האירוע נצפה תובע מס' 2 במועדון שהוא תחת גילופין ומתנהג באלימות כלפי אחד מחברי הצוות. על כן ניתנה הוראה מראש למארחת לעכב כניסתו ולקרוא לאחד המנהלים.   בהחלטה משותפת הוחלט להכניס התובע אולם כאשר יצא אחד המנהלים הוא ראה שתובע מס' 1 מתנהג בצורה בלתי הולמת ומשכך לא  הותרה כניסת התובעים למועדון.

5.         מטעם התובעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע מס' 1, תובע מס' 2, הגב' לי כשרי, אשתו של התובע מס' 1, ומיטל דביר. הגב' דביר לא הגיעה למסור עדותה ועל כן נמשך תצהירה.

כן צירפו התובעים דיסק ובו סרטון מאותו הערב.

מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של נתבע מס' 1, נתבע מס' 4, נתבע מס' 3, וליאור גרבי.

6.         דיון משפטי:

התביעה האישית כנגד נתבעים מס' 2- 4. בסיכומיהם לא מפרטים התובעים עילת תביעה אישית נגד הנתבעים. הנתבעים הינם מנהלי נתבעת 1 ולא הוכח כלל כי במקרה זה יש לחייבם אישית.

7.         האם פעלו הנתבעים בניגוד לחוק והפלו כניסת התובעים למועדון?

סעיף 3 (א) לחוק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים התשסא 2000  קובע:

"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות"

דהיינו, החוק קבע מקרים מסוימים שבהתרחשם תיקבע האפליה.

התובעים כלל לא הרימו נטל ההוכחה ולא הוכיחו שכניסתם  למועדון נמנעה בשל סיבות אלה כפי שאפרט להלן: